בן חורג - סיפור חייו של דוד פרלמוטר
סיפור חיים של דוד פרלמוטר נפתח ב-1936 בבסרביה (היום מולדובה), שם נולד. מלחמת העולם השנייה הגיעה אל סף ביתו ב-1941 והוא הפך בן לילה ל"בן חורג", פליט ונרדף על ידי הגרמנים ועל ידי בעלי בריתם הרומנים והאוקראינים האנטישמיים. הילד בן החמש, שמשפחתו נעקרה, נאלץ לראות מדי יום מעשי שוד וביזה, מעשי רצח ונטישת תינוקות על ידי אימהות אומללות.
דוד מתאר בספרו את מוראות המלחמה מנקודת מבט של ילד ומספר איך הוא ובני גילו איבדו את התום ואת הילדות באותה מלחמת קיום אכזרית,
כאשר נאלצו לצאת לשדות לחפש תפוחי אדמה, או כשעבדו בפרך במפעלים שהרייך השלישי הקים בגטאות. גם כשהסתיימה המלחמה, דוד נותר "בן חורג", והתחושה של היותו חורג, ליוותה אותו גם אחרי שעלה לארץ, התגייס לנח"ל והיה ממקימי היאחזות אמציה שבחבל לכיש.
תחושת היותו "בן חורג" ליוותה אותו גם כשהשתתף במלחמות ישראל והיה שותף בבניית הארץ ובמאמצי הקליטה של העלייה הגדולה ממזרח-אירופה בשנות החמישים. רק אחרי שהוא עצמו התקדם ורכש השכלה, ורק אחרי שנישא והקים משפחה, רק אז הרגיש "הבן החורג" שניצח, והוא גאה ששרד.
