עד 120 - סיפור חייו של יעקב זרחי
יעקב זרחי נולד ב-1917. אביו נתנאל נולד בכווית. אמו סולטנה-בכורה נולדה בחברון למשפחת גוזלן, דור רביעי בחברון. בכתיבת הביוגרפיה שלו מתאר יעקב את הטבח ביהודי חברון, אף שהיה כבן שתים עשרה. הוא זוכר היטב איך הוא ובני משפחתו ניצלו בנס. בעקבות אותו טבח במאורעות תרפ"ט עקרו בני המשפחה לירושלים.
בכתיבת הזיכרונות מספר יעקב על התגייסותו לארגון ההגנה, כך הגיע לקיבוץ בית אורן, שם פגש את חוה שעלתה מרומניה במסגרת עליית הנוער.לאחר נישואיהם עברו לירושלים, משם לנתניה ולמושב משמרת. האושר המשפחתי נקטע בצורה טראגית, כשחוה נפטרה אחרי מחלה קשה.יעקב חזר לבית אורן. אחרי שנה נפטר בנו הצעיר אברהם, בדמי ימיו.
בקיבוץ פגש את ציפורה (פליציה), שנולדה בבוקרשט, ב-1923. הסיפור חיים שלה כולל מעצר בשל פעילות עוינת נגד המשטר הקומוניסטי.
במשך שנתיים ישבה בכלא דופטנה, עברה עינויים ולאחר ששוחררה, הוברחה לארץ והגיעה לבית אורן, שם הצטלבו דרכיהם של יעקב וציפורה.לאחר שנישאו, עקרו לקריית שמונה. שמונה עשרה שנה עבד יעקב כרכז תרבות בהסתדרות והרבה בפעולות התנדבות, עד שהחליטו לעזוב למרכז. זהו סיפור חיים על נדודים, על חלוציות ועל בניית הארץ.
במשך שנתיים ישבה בכלא דופטנה, עברה עינויים ולאחר ששוחררה, הוברחה לארץ והגיעה לבית אורן, שם הצטלבו דרכיהם של יעקב וציפורה.לאחר שנישאו, עקרו לקריית שמונה. שמונה עשרה שנה עבד יעקב כרכז תרבות בהסתדרות והרבה בפעולות התנדבות, עד שהחליטו לעזוב למרכז. זהו סיפור חיים על נדודים, על חלוציות ועל בניית הארץ.
