ב-2018 פרסם יגאל וינשטיין את הזיכרונות שלו בספר בשם "בחומר וברוח". לאחר מותו ביוני 2021, הפך הסיפור חיים שלו לספר הנצחה לזכרו וכעת מופיע הספר בגרסה דיגיטלית.
יגאל היה איש רב פעלים ומעש. הוא נולד ב-1933 בחיפה, למשפחת חלוצים. סבו שלמה וינשטיין עלה מפולין לארץ ישראל ב-1890, התיישב בסג'רה, ועסק בחינוך לעבודת אדמה ובתחיית הלשון העברית. סבו מצד אמו ר' חיים רייזברג עלה לארץ ישראל ב-1920, השתקע בטבריה והקים מלון-פנסיון בשם "פולניה". בילדותו הרבה יגאל להתארח במלון המשפחתי והתרועע עם אורחיו הקבועים, בהם שחקני הבימה שנשארו ללון בטבריה בסיום ההצגות. נראה שהם הטמיעו בו את אהבתו הגדולה לתיאטרון. מ- 1973 כיהן יגאל כחבר במועצת הנאמנות של תיאטרון הקאמרי, מתוכן כעשרים ושמונה שנים כיו"ר ועד המנהל. את התפקידים האלה מילא בהתנדבות ובמסירות למעלה מארבעה עשורים.
יגאל, בוגר הגימנסיה הרצליה, היה פעיל בגדנ"ע, שירת בגולני וסיים לימודי הנדסה אזרחית בטכניון. הוא התחתן עם אטקה, גם היא בת למשפחה של חלוצים.
כמומחה לבנייה מתועשת וטרומית התמנה להיות מנכ"ל קונצרן רסקו, ונחשב מבוני הארץ. לאחר שפרש פנה ליוזמות כלכליות ומילא שורה של תפקידים בכירים בהתנדבות, בהם: חבר דירקטוריון בבנק לאומי למשכנתאות, יו"ר המכון לחקר הבנייה והתעשייה שליד אגודת האינגנרים והארכיטקטים, יו"ר ועדת ביקורת ביוזמת עיריית תל אביב וחבר ועד המנהל של הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין, וזוהי רשימה חלקית של איש רב הפעלים.
לאחרונה הוצאנו ספר דיגיטלי לבקשת המשפחה, ״יגאל וינשטיין – בחומר וברוח״