נולדתי פעמיים – סיפורה של חנה יחימוביץ

נולדתי פעמיים - סיפורה של חנה יחימוביץ

חנה נולדה ב-1933 בוורשה בשם רבקה וגדלה עם בני משפחתה בבית גדול, שופע חום ואהבה. כשפרצה מלחמת העולם השנייה נאלצה המשפחה לעבור לגטו. במשך כשלוש שנים גרו בדירות מסתור, עד שהמצב נעשה מסוכן ביותר.
האם בראנה פטמן הייתה נחושה להציל את בתה. את בנה הצעיר אברימל'ה לא יכלה להציל כיוון שהיה נימול. בראנה סחבה את בתה על גבה דרך תעלות הביוב אל מחוץ לגטו ומסרה אותה לידי משפחה פולנית תמורת כסף ותכשיטים. "את תחיי, ואל תשכחי אותנו," ציוותה האם על בתה בת השמונה וקרעה אותה מזרועותיה.
המשפחה הפולנית נתנה לה את השם אנה והחביאה אותה בתוך כוך מאחורי ארון, שם "התגוררה" כשנה, כשהיא מורעבת, בודדה וחרדה לגורלה. כשנכנסו הרוסים לוורשה גירשו הפולנים את אנה מביתם והורו לה ללכת לבית החולים שנמצא בשליטת הרוסים, שם קיבלה מהנזירות אוכל, מיטה ויחס חם ואף הוטבלה לנצרות. כשבע שנים גדלה בחיק הנזירות ונדדה בין בתי יתומים, רוב הזמן בודדה והתגעגעה לאמה, עד שפגשה את הנזירה האחות פאולה, שלקחה אותה תחת חסותה והעניקה לה אהבה, תזונה משובחת וחינוך משובח. אנה נרשמה לאוניברסיטה, בתוך ארבע שנים סיימה תואר ראשון ושני בגיאולוגיה ומורפולגיה, זכתה במשרה במכון הגיאולוגי בוורשה ורכשה חברים פולנים, אבל לא שכחה לרגע את צוואת אמה וידעה שלעולם לא תינשא לגוי.
ב-1957 כשגירש ראש ממשלת פולין את היהודים מארצו, עלתה לארץ, קיבלה את השם חנה, ובזכות מלגה שקיבלה נרשמה ללימודי דוקטורט בגיאולוגיה באוניברסיטה העברית. במקביל עבדה במכון הגיאולוגי הישראלי. עד שפגשה את אהבת חייה משה יחימוביץ, גם הוא שורד שואה. הם התחתנו ונולדו להם שלושה ילדים: הבכורה שלי, עיתונאית וראשת מפלגת העבודה לשעבר, והבנים אברהם (אבי) ויעקב (קובי), וארבעה נכדים, כולם לומדים באוניברסיטאות. סיפור על שואה ותקומה.