מה גיא אוהב ?

ספר מתנה, מקסימה ומרגשת, ליומולדת שנה.

כתבה אורלי עמית

מכתבים לאביגיל - מורתי היקרה

משפחת שמגר - סיפורו של מקס שמגר

סיפור חיים של מקס שמגר מתעד שלושה דורות ושתי משפחות. משפחתו של מקס הגיעה מתוניס, ומשפחתה של רחל לבית בכר, עלתה מתורכיה. השניים רחל ומקס הכירו במושב גבע-כרמל והם נישאו למרות המתיחות ששררה אז בין העדות באותם ימים של שנות החמישים.
סיפור חיים של רחל ומקס מתאר גם את תולדות המושב ואת תולדות המדינה בשנותיה הראשונות.

פויו האיש שאהבתי - סיפור חייו של אברהם עופר

הספר הוא לזכרו של אברהם עופר (פויו) שמגיל צעיר אהב מטוסים, בבגרותו למד אווירונאוטיקה בטכניון ומילא שורה של תפקידים בכירים בתעשייה האווירית.

פלוס המודד - קורות חיים

ספר מתנה לפרופ' נאוה בן צבי נשיאת מכללת הדסה  

ספר מתנה, שהעניקו צוות העובדים וחברי ההנהלה של מכללת הדסה בירושלים לנשיאה פרופ' נאוה בן-צבי שפרשה ב-2012, לאחר שלוש עשרה שנות כהונה.
ספר-מזכרת, מעוצב עיצוב ייחודי, הכריכה בעבודת יד, והוא מכיל ברכות, תודות ואנקדוטות. ספר חד-פעמי שהוא מזכרת לעד.  

יפואית הקטנה - פולי בכורה רגב

אוסף של חמישים שירים וחמישים תמונות, פרי עטה ופרי מכחולה של פולי בכורה רגב. פולי נולדה וגדלה ביפו, היום מתגוררת בבת-ים. השירים והציורים בספר יפואית הקטנה משקפים את הזיכרונות מימי נעוריה ביפו ומבטאים את אהבתה לעיר היפה, האקזוטית. השירים והציורים התפרסמו בזמנו בבלוגים של אתר "תפוז" באותו שם יפואית הקטנה וזכו לתגובות נלהבות.

בנימין גייגר - אחש מזקני צפת

הסיפור האישי של בנימין גייגר הוא סיפורה של העיר צפת. בנימין נולד ב-1924 והוא דור שישי, מבני היישוב הישן שרבים מהם התפרנסו מיראת שמיים ומכספי ה'חלוקה'. סבו יוסף צבי גייגר היה אחד מבכירי הקהילה ונודע כצייר הנאיבי הראשון. ציוריו מקשטים את קירות מוזיאון ישראל בירושלים.

בספרו מתאר בנימין את ההווי ואת האווירה המיוחדת ששררה בעיר, את שפת היידיש שבה דיברו אנשיה, את הקולות ואת המראות, את הטעמים ואת הריחות, המלווים אותו עד היום. כמו כן הוא משרטט את הטיפוסים הססגוניים, שהתהלכו בסמטאות צפת ובאו גם לבית סבו כדי לבקש עצה או עזרה.

בנימין מדגיש את היחסים הטובים ששררו בין היהודים לשכניהם הערבים. פרעות תרפ"ט תפסו את יהודי צפת בלתי מוכנים. בנימין, שהיה רק בן חמש, ניצל מסכין שלופה אחוזה בידי ערבי. הוא הצליח לברוח לבית הכנסת אבריץ' ולהסתתר בתוך ביב שופכין. האירועים הטראומטיים נחרטו עמוק בתודעתו ובתודעתם של יהודי העיר.

בהיותו בן שתים עשרה הצטרף בנימין לארגון ה'הגנה', בן שבע עשרה התגייס ליחידת הנוטרים. במלחמת השחרור התמנה גייגר לפקד על קטע ד', שנחשב הבעייתי והמסוכן ביותר. בנימין מספר על מאבקם ההרואי של הלוחמים בני המקום, שעצרו בגופם את הערבים ומנעו מהם לפרוץ לרובע היהודי.

ב-1947, בעיצומם של הקרבות, נישא בנימין לרחל, דור שישי בצפת שהשתתפה גם היא בהגנה על העיר. לימים הוענק לשניהם התואר "יקיר העיר".

החיים הם סיפור - סיפורה של בלה בז׳ה ברוך 

מכיל אסופה של זיכרונות וסיפורי חיים כפי שכתב אותם בנו יורם לביא. מקס לוי היה ציוני שעלה מגרמניה ב-1933 לאחר שסיים לימודי הנדסה באוניברסיטת בון. בארץ התמנה מטעם ממשלת המנדט להיות מהנדס מים, האחראי על כל מקורות המים בארץ. תפקיד חשוב זה הפך אותו לאחד המומחים בתחום. מקס לוי היה בין המומחים שחיפשו מים בנגב וב-1949 קדחו את באר המים הראשונה, היא באר אורה. הספר יצא לציון מאה שנה להולדתו של מקס לוי.

בדרכי ציון - סיפורו של ציון צנעני

סיפור חיים של ציון צנעני הוא גם סיפור משפחה מרתק, שמוצאה בעיר צנעה שבתימן. אבא זכריה צנעני ואימא רחל הגיעו לחופי ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. כיוון שהחזיקו דרכון בריטי, סירבו התורכים-העותמנים לתת להם להיכנס. בכל זאת הצליחו להגיע לשכונת "מחנה יוסף" בתל אביב (היום שכונת שבזי), אך נאלצו לברוח מאימת התורכים. בנדודיהם עברה האם רחל כמה הפלות, עד שהגיעו לשערי טבריה.

ראש העיר המוסלמי העניק מקלט לזוג הנוודים. זכריה, האב, החל לעבוד כגנן העיר ואף הקים ב-1923 את הגן של העיר טול-כרם. רחל, שאיבדה כמה ילדים, פגשה את החכם של טבריה שהעניק לה קמע ובירך אותה בבן בריא, חכם, יפה ושובב. ציון שנולד ב-1922 מתאר את ימי ילדותו בטבריה בתקופה שקדמה למלחמת העצמאות ומספר על היחסים המורכבים עם השכנים הערבים. היום, לאחר שעבר תלאות והשתתף בקרבות מרים במלחמה, וכשהוא מוקף נכדים, נראה שברכת החכם הטברייני התגשמה במלואה.