מדרכי אבי לארץ אבות - סיפור חייו של יעקב מדר

סיפור חיים של יעקב מדר, יליד 1934, נפתח בעיירה עדרב שבדרום תימן. בהיותו כבן שבע החליטו הוריו להגשים את חלומם ולעלות לארץ הקודש.בעודם הולכים ברגל לעיר עדן נפרדו  דרכיהם; אמו ושני אחיו הלכו בכיוון אחר, ואילו יעקב ואביו המשיכו בכיוון אחר, אך גם דרכם של יעקב ואביו התפצלה, והילד הקטן הצליח להגיע בכוחות עצמו לעיר עדן ולהתאחד עם בני משפחתו. אביו מסיבות מצערות מצא את מותו בדרכו לארץ ישראל.  ב-1943, בהיותו כבן תשע, עלו בני המשפחה לארץ, ונשלחו למעברה בעתלית.

בן חורג - סיפור חייו של דוד פרלמוטר

סיפור חיים של דוד פרלמוטר נפתח ב-1936 בבסרביה (היום מולדובה), שם נולד. מלחמת העולם השנייה הגיעה אל סף ביתו ב-1941 והוא הפך בן לילה ל"בן חורג", פליט ונרדף על ידי הגרמנים ועל ידי בעלי בריתם הרומנים והאוקראינים האנטישמיים. הילד בן החמש, שמשפחתו נעקרה, נאלץ לראות מדי יום מעשי שוד וביזה, מעשי רצח ונטישת תינוקות על ידי אימהות אומללות.

תם ולא נשלם סיפור חיי - סיפור חייה של רבקה חיות

סיפור חיים של רבקה החל ב-1928, בעיר דנציג, גדנסק של היום, שם נולדה בבית חם, מסורתי ואמיד. הייתה לה ילדות מאושרת. אביה בנימין שטרנפלד, שהיה איש חכם, ראה את הנולד, ב-1935 עלה עם בני משפחתו ארצה. הם השתקעו בתל אביב והתערו היטב. רבקה עברה מבית ספר דתי לחילוני, הצטרפה לתנועת הנוער "מכבי צעיר", ושם הכירה את יוסף חיות, לימים בן זוגה.

עד 120 - סיפור חייו של יעקב זרחי

יעקב זרחי  נולד ב-1917. אביו נתנאל נולד בכווית. אמו סולטנה-בכורה נולדה בחברון למשפחת גוזלן, דור רביעי בחברון. בכתיבת הביוגרפיה שלו מתאר יעקב את הטבח ביהודי חברון, אף שהיה כבן שתים עשרה. הוא זוכר היטב איך הוא ובני משפחתו ניצלו בנס. בעקבות אותו טבח במאורעות תרפ"ט עקרו בני המשפחה לירושלים.

אבא זליג קרוין - עדות השרדות מהשואה, כפי שנכתב ע"י בנו, כתב מאיר

זליג קרוין נולד בפלוינסק, ב 1920, ונשאב למלחמת העולם השנייה. כבחור צעיר, נמרץ ובעל תושייה רבה הצליח לשרוד את מחנות אושוויץ במשך שנתיים וחצי. זליג קרוין שרד את המחנות על ידי יצירת תלות של הנאצים (ימך שמם) ביכולותיו הטכניות המופלאות. הוא יצא ממחנה התופת יחד עם הנאצים, כשהוא מחופש לאחד מהם, ושרד את המסע המשותף, עד לבריחה שלו מהם. רק תושייתו, עוז רוחו ותעוזתו הנחרצת עמדו לו באותן שנים של תופת.

"סבי אברה מולה שמור עדיין בזיכרוני," כך כותבת נכדתו אבבץ'. "אני גאה ומאושרת שזכיתי להכיר את דמותו המופלאה ואת אישיותו המיוחדת, לכן החלטתי להוציא לאור את סיפור חייו. היה לי חשוב מאוד להנציח את שמו, על מנת שאנחנו, נכדיו והנינים שלו וכן הדורות הבאים, ידעו מי היה אברה מולה ויתגאו בו."

הספר מתאר מעט את ימי ילדותו, את מעשיו ואת תרומתו הגדולה לקהילה היהודית, שלמענה לחם באומץ לב. אברה מולה סיכן את חייו למען אמונתו, ואף ישב בכלא, כשנאבק לשפר את תנאי חייהם של היהודים בני קהילתו. גם אחרי שעלה לארץ המשיך אברה מולה לסייע לבני קהילתו.

הספר הוא דו-לשוני. הוא נכתב ויצא לאור בעברית ובאמהרית.

זכרונות מבית ייך ומבית ארטה - סיפורו של ירגה זאיסאנו ארטה

זהו סיפור חייו של ירגה זאיסאנו ארטה שנולד במחוז גונדר שאתיופיה ועלה לארץ ב-1989, בהיותו בן ארבעים. הספר מספר את סיפורם של בני משפחתו על רקע ההפיכות באתיופיה והמצב הפוליטי המעורער, ומן הצד השני - הכמיהה לארץ ישראל.

הספר הוא גם מסמך מרתק, המתעד את סגנון חייהם ואת המסורת והמנהגים המיוחדים של "בית ישראל". ירגה מדגיש את הפער שבין התרבות המערבית ובין התרבות של בני קהילתו, יוצאי אתיופיה, וחושף את המתח שנוצר על רקע רצונם העז להתערות בחברה הישראלית, ומן הצד השני - לשמור על הייחוד, על התרבות ועל המורשת, שהביאו אתם מארץ מוצאם.

חיי ישראל  - סיפורו של ישראל זיידנברג

שראל (וולטר) זיידנברג נולד בגרמניה ב-23 דצמבר 1921 למשפחה יהודית אמידה ומתבוללת. באוגוסט 1937 עלה לארץ במסגרת עליית הנוער ונקלט בקיבוץ דגניה ב'. ב-1 בינואר 1920 נולדה ברוסיה זלטקה (יעל) גלס והתחנכה בבית יתומים בליטא. בהיותה בת עשר עלתה לארץ ונשלחה להכשרה בבית הספר החקלאי בן שמן.

חייהם של ישראל ויעל זיידנברג הצטלבו כשחברי הגרעין בדגניה ב' הצטרפו לבוגרי בן שמן להקמת קיבוץ אלומות. בתנאים הקשים של פורייה נוצר סיפור אהבתם, בעקבותיו הקימו את ביתם באלומות. ישראל לא הסתגל לחיי הקיבוץ. הזוג ושלושת ילדיהם עברו למושב השיתופי מולדת. יעל שנפטרה ב-1 נובמבר 2006, נקברה באדמת מולדת. ישראל, שהתברך בתבונת כפיים, משלב יכולת טכנית ייחודית עם רעיונות מקוריים. במהלך שנותיו המציא ופיתח כלים חקלאיים ותעשייתיים שהפכו מודל לחיקוי והביאו תועלת להתיישבות העובדת בישראל.

אבל היצירה הגדולה של חייו היא המשפחה שהעמיד- שלושת ילדיו, עשרת נכדיו, וניניו והקשר שהצליח לשמר עם נצר המשפחה בגרמניה. זהו סיפור חיים על חלוציות, על הגשמה ויצירה ובייחוד על אודות משפחה אחת אופיינית לתקופתה.

זר סיפורי חיים - סיפורו של חיים זר

חיים נולד באפגניסטן ב- 1929. באמצע שנות השלושים, כשהתערער המצב הכלכלי והביטחון האישי של יהודי אפגניסטן, החליטו הוריו לממש את שאיפתם מדורי דורות, לעלות לארץ ולהתיישב בירושלים.

הם עברו מסע תלאות מפרך, אך לא חלב ולא דבש מצאו כאן, אלא ניכור, דלות, עוני משפיל ומחלות. אביו נפטר והותיר אותו ואת בני משפחתו רעבים ללחם. חיים היה בן אחד עשרה, כשהבין שאין לו ברירה, אלא לסמוך על עצמו. הוא עבד בסבלות, בחקלאות, בענף הבנייה, עד שהצליח לבנות את עצמו ולהיבנות כאן, והוא הקים משק במושב והקים משפחה. זה מסע הישרדות של ילד שהגיע בחוסר כול לארץ, שהייתה אז בראשית התהוותה. וסיפורו האישי שזור בסיפור הקמת המדינה.