המורשת של ביתא ישראל לדורות הבאים ירגא ארטה

המורשת של ביתא ישראל לדורות הבאים - ירגה ארטה
 

בספר זה סוקר ירגה ארטה את המורשת ואת ההיסטוריה של עדת "ביתא ישראל" באתיופיה שהחלה, לפי מסורת העדה, בימיו של שלמה המלך ומלכת שבא והסתיימה בעלייתם של בני העדה לישראל במחצית השנייה של המאה העשרים. ירגה שרכש השכלה גבוהה ומשמש איש חינוך, הקדיש שנים רבות מחייו כדי להנציח את המורשת ואת המסורת של "ביתא ישראל", כפי שהשתמרה והועברה מדור לדור. הוא מתאר את מאבקיהם של בני העדה באתיופיה שביקשו, מחד, לקיים את מצוות דתם ולשמור על אורח חייהם הייחודי, ומאידך, רצונם העז של בני העדה ומנהיגיה להשתלב בקרב העם האתיופי ולסייע לו בכל תחומי החיים. המחבר מתאר את התחומים שבהם הצטיינו בני העדה, החל באמנות וכלה בחקלאות וייצור כלי עבודה וכלי נשק. ואכן, העם האתיופי למד מ"ביתא ישראל" מקצועות אלה והשתמש בהם לתועלתם, אולם במקום הכרת תודה על תרומתם החשובה נתקלו בני העדה ביחס של ניכור ונידוי.
 
לדעת המחבר, ספרו זה הינו פורץ דרך, מפני שהוא מביא בפני הקורא לראשונה את המורשת של בני העדה, והוא מדגיש כי מידע רב מההיסטוריה של "ביתא ישראל" נשאר באתיופיה, ולכן מוטלת האחריות על הדור הצעיר להמשיך לחקור את עברם ולהעבירו לדורות הבאים, "שאם לא הם, מי יעשה זאת?"
ይህ መጽሐፍ
 
ቤተ እስራኤል በኢትዮጵያ
 
ከንጉሥ ሰሎሞንና ንግሥት ሳባ ዘመን
 
አንስቶ በሃያኛዉ መቶ አጋማሽ ወደ
 
እየሩሳሌም እስከተመለሱበት ዘመን ድረስ
 
የሠሯቸዉን ዕደ ጥበባትና ባህል ይዳሥሣል
 
በትምህርት ዓለም እንደመኖሬና
 
እንደተማርኩት ከሙያየም አንፃር
 
በመነሳት
 
የቤተ እስራኤልን የተቀደሰ ባህል፤ ልምድ
 
አቅርቤአለሁ ።
 
ከትዉልድ ትዉልድ እየተነገረ እንደተላለፈዉ
 
ሁሉ የቤተ እስራኤል ትግል ፤- በአንድ
 
በኩል
 
ኃይማኖታቸዉን ብቻ ጠብቀዉ ለመኖር
 
ሲሆን በሌላ ጎኑ ደግሞ - በተለይ
 
የሚደነቀዉን ዕደ ጥበባቸዉን ፤- በአንድ
 
አምላክ ማመንን ፤ የእርሻ መሳሪያንና
 
አመራረትን ፤ ቀላል እስከከባድ ጦር
 
መሳሪያዎችን ፤ አልባሳትን ፤ ጌጣጌጦችን
 
...
 
በማምረት ለሃገሪቱና
 
ለሕዝቡ ብርሃን ሆነዉ ኑረዋል ::
 
ለዚህ ዉለታቸዉ የተከፈላቸዉ ክብርና
 
ምስጋና ሳይሆን፡ በገለልተኝነትና በተዋረደ
 
ተገፍተዉ ተዋርደዉ መኖርን ነዉ ።
 
ይህ መጽሐፍ በር ከፋች እንደሚሆኑና የቤተ
 
እስራኤል ጥበብና ባህል በኢትዮጵያ ምድር
 
የቀረ ስለሆነ ወጣቱ ትዉልድ ኃላፊነቱን
 
ተረክቦ የተደበቀዉን ባህላዊ ቅርሳችን ፤
 
ታሪካችን በመመርመር
 
እንደሚያወጣዉ ተስፋ አለኝ ።
 
እኛ ካልሆን ማን ይሥራልን ?
 
ከደራሲዉ ።
 

זכרונות של דינה רוט

בצל המלחמות

דינה הצליחה להימלט מציפורני הנאצים כשברחה עם בני משפחתה לשטחי הכיבוש של ברית המועצות. הם היו במחנות כפייה בסיביר, אחר כך הוגלו לקולחוזים, סבלו מקור, מרעב וממחלות, אך בזכות תושייה וקור רוח שדינה הפגינה הם שרדו ועלו לארץ.
סיפור על התמודדות ועל אומץ לב של אישה שהצילה את עצמה ואת בני משפחתה מהשואה, אך את בנה למרבה הטרגדיה איבדה במלחמת יום כיפור.

כיתה ח' שליש ב', סיפורה של שושנה פישר

סיפורה של שושנה פישר

ספר הזיכרונות של שושנה (ראייזי) נפתח בעיירה בורשה שברומניה. היא חזרה לביתה ובידה תעודת הערכה של כיתה ח, סוף שליש ב. היא רצתה להראות בגאווה להוריה את השגיה בלימודים, אולם הם היו טרודים בהכנות לקראת ליל הסדר. הימים ימי חג הפסח תשי"ד (אפריל 1944). במוצאי החג גורשו יהודי העיירה, כך החל מסעה של שושנה, שהייתה בת ארבע עשרה, אל תוך התופת.
 
בסיפורה המצמרר היא מתארת את המסע ברכבות ואת הגיהנום במחנות ההשמדה, שם איבדה את רכושה, את הפרטיות שלה ואת בני משפחתה. גם התעודה נעלמה, בלי שהוריה הספיקו לעיין בה. רק היא ואחיה אלתר וכן גם שתי בנות דודותיה הבוגרות, היחידים ששרדו.
סיפורה של שושנה הוא מקור השראה. היא שרדה בזכות התקווה שהפיחו בה בנות דודותיה שתמכו
 
בה לאורך כל במסע. היא שרדה בזכות האמונה החזקה בקב"ה ובזכות הזיכרונות המתוקים מהבית שעליהם התרפקה – כל אלה נתנו לה כוחות להתעלות מעל ההווה האכזרי. שושנה עלתה לארץ באוניית מעפילים, נשלחה על ידי הבריטים למחנה בקפריסין ורק לאחר הקמת
 המדינה מימשה את חלומה; לעלות לארץ, להקים בית ומשפחה.
 

חכי לי ואחזור, אביגיל מלמד ויצחק באב"ד

חכי לי ואחזור - רומן מכתבים

הספר הוא רומן מכתבים המתאר סיפור אהבה חוצה ארצות וימים, שהתהווה בין אביגיל "התימנייה"
ילידת פתח תקווה, ובין יצחק, עולה חדש מפולין, על רקע מלחמת העולם השנייה והקמת המדינה
לכל אחד מהם סיפור חיים עשיר פעילות ומעש שבאים לידי ביטוי במכתבים.
המחברת אביגיל מלמד-באב"ד היא מורה ואשת חינוך שהחלה את דרכה המקצועית כמדריכה בכפר
הנוער בן שמן והפכה למנהלת בחטיבת ביניים.
 

מעבר לשתיקה – משה דקל

סיפורו של משה דקל

משה דקל (חסקלביץ) נולד במינכן להורים ניצולי שואה. בילדותו ניסה לשאול את הוריו על אודות חייהם בשנות המלחמה, ונתקל בשתיקה. דקל לא מוותר. בבגרותו ניסה לחשוף את הזיכרונות ואת הסודות הכואבים. באין את מי לשאול נעזר דקל בתכניות רדיו ובכתבות בעיתונים כדי לאתר ניצולים שהכירו מעט את הוריו. וכך, מפגישה לפגישה, חושף משה עוד טפח ועוד פיסת מידע מעברם של הוריו שאותו ביקשו להסתיר. 
את הפגישות המרגשות ואת הסיפורים המפתיעים ששמע, מתעד דקל בספרו מעבר לשתיקה. ספר שהפך מעין מסע שורשים או סיפור בלשי מרתק, המתחקה אחר קורותיהם של בני משפחתו כמו גם של יהדות פולין כולה. כל מי שגדל בבית של ניצולי שואה יכול להזדהות.
 
 

סיפור חיים של בני בן דוד

שבט בן דוד - סיפורו של בני בן דוד

סיפור חיים של בני בן דוד ממושב אחיטוב מתחיל בעיר קרה-תפה שבעירק ומסתיים במושב אחיטוב שבשרון. בדצמבר 2008, לאחר שפרש מתפקידו כמזכיר המושב ולאחר שחתם חמישה עשורים של פעילות ציבורית, החליט בני לממש את חלומו ולכתוב את סיפור חייו, סיפור חיים המגולל מסכת של הרפתקאות, אהבות, שמחות וייסורים.

הספר שבט בית דוד מתעד מעט מן ההיסטוריה והתרבות של יהודי עירק וכורדיסטן כמורשת לדורות הבאים. והוא מנציח את זכרה של אשתו ואהבת נעוריו עליזה, שהלכה לצדו במשך חמישים ושלוש שנה ואת זכרו של בנו דני, לוחם בצנחנים, שנהרג במלחמת לבנון השנייה.

ספר שבט בית דוד הוא סיפורה של קהילת יוצאי בבל, השזור בתולדות המדינה.

 

סיפור חיים של שמעון פרץ

חדור מוטיביציה - סיפורו של שמעון פרץ

שמעון נולד בקזבלנקה ב-22 במאי 1948. היו לו שישה אחים ואחות, כולם נולדו וגדלו בדירת חדר. בהיותו כבן ארבע עשרה עלה עם בנ משפחתו לארץ, והם נשלחו לדימונה, שהייתה אז בסוף העולם. לאט ובהדרגה בנו כאן חיים חדשים.

זהו סיפור חייו של שמעון פרץ, בן למשפחת פרץ המונה מעל מאה איש, שלמרות הקשיים והכישלונות, הקים עסקים ומשפחה לתפארת.

 

לוי טאובר – זכרונות

קטעי הזכרונות של לוי טאובר 

חוברת המכילה קטעי זכרונות שכתב לוי טאובר, המחולקים לשלוש חטיבות: זכרונות ילדות אישיים; זכרונות ילדות ובגרות מהעיירה קאליש; וזכרונות מסוימים מהמלחמה ומהשואה. חלק מהקטעים התפרסמו ב"ספר קאלוש: קאלושער יזכור בוך" (1980) וקטעים אחרים התפרסמו בגליונות ראש השנה של "עמיתון", בטאון בית האבות נווה-עמית ברחובות. 

"אנחנו סוברים שלזכרונות של אבא, שהם אישיים ביסודם, יש גם משמעויות כלליות יותר, והם עשויים להעניק תובנות ועניין גם לאנשים שלא הכירו אותו,"  ככתבו ילדיו, תרצה טאובר ופרופ צבי טאובר שהוציאו את החוברת לזכרו. "אנחנו מקווים שדברי הזכרונות יהוו גם יד זכרון לאיש האהוב, החכם והאמיץ הזה."
 

אהבות חיי

סיפורה של אליס לוי

אליס לוי נולדה בצפרו, עיירה ציורית השוכנת למרגלות הרי האטלס שבמרוקו. בספרה מגוללת אליס סיפור חיים מרגש, שתחילתו בילדות מאושרת במרוקו והמשכו בהקמת משפחה, העלייה לארץ, והטרגדיות שפקדו אותה. לצד סיפור אישי מתארת אליס את חיי הקהילה בצפרו, שהתאפיינו בעזרה הדדית ובזיקה לציונות.

זהו גם סיפור על התמודדות אמיצה עם אובדן ועם שכול, ועל אישה אחת בעלת תעצומות נפש שהצליחה להתמודד בזכות האופטימיות, בזכות האמונה בבורא עולם, וכמובן הודות לנכדים שממלאים את חייה והודות לציור ולתחביבים נוספים שטיפחה.  בספר זה בוחרת אליס להנציח את זכרם של יקיריה למען הדורות הבאים. (הציור שעל הכריכה הוא פרי מכחולה של אליס)

 

אהבות חיי- סיפורה של אליס לוי

ארץ גחלת – גבריאל עסיס

סיפורו של גבריאל הוא סיפורה של המדינה. הוא נולד ב-1931, בירושלים. אביו מנחם, שנולד בחלב שבסוריה, עלה ב-1922 לארץ הקודש והתיישב בירושלים, שם פגש את מזל כהן, ילידת העיר העתיקה. מנחם ומזל קבעו את ביתם בשכונת גבעת-שאול התחתונה, שם נולד גבריאל. בספר מתאר גבריאל את החיים בירושלים המנדטורית ומספר על ההווי בשכונה, שסבלה מהתנכלויות תושבי הכפרים הסמוכים ליפתא ודיר יסין.  

בהיותו בן שלוש עשרה עבר עם הוריו לתל אביב והצטרף לתנועת בית"ר. כעבור שנתיים  צורף למחתרת האצ"ל. ב-1951 התגייס לצבא, התנדב לצנחנים, עבר קורס חובשים קרביים, וכל העת שירת בגדוד 890 המיתולוגי, שהיה אז בהקמתו. גם לאחר שהשתחרר מהצבא, ועבד בחברת האוטובוסים 'דן', השתתף גבריאל בכמה מפעולות התגמול הידועות.   הספר ארץ גחלת מלבד היותו סיפור חיים, מנציח גם את זכרם של רעייתו פיבי ושל נכדו האהוב שניר שנהרג באוסטרליה.  
 
היום מוצא גבריאל נחמה וסיפוק בחברת בני משפחתו וכן בפעילויות חברתיות, אחת מהן היא בארגון "ברית חיילי האצ"ל" במטרה להנציח את מורשת המחתרת.