אידה נולדה בלודז' שבפולין ב- 1914. באמצע שנות השלושים עלתה לארץ עם בעלה שהיה ציוני נלהב. ערב מלחמת העולם השנייה חזרה אידה לבית הוריה כדי ללדת את בתה הבכורה. המלחמה תפסה אותה בעיצומה של חופשה. "..הלכנו לישון רגועים. כולנו התנבאנו שגרמניה לא תעז לפלוש לפולין... למחרת, בשש בבוקר, רעמו השמיים..." בדרכים עקיפות הצליחו אידה ובתה לצאת מפולין. היא היחידה מכל בני משפחתה ששרדה. היום יש לה חמישה נכדים וחמישה נינים.
הביוגרפיה של אידה סברדלוב-קרבצ'וק בת ה-93 רצופה סבל ואומללות מחד ושמחה ואופטימיות, מאידך. היא נולדה יתומה במלחמת העולם ראשונה ועלתה לארץ עוד לפני מלחמת העולם השנייה. בכך ניצלה מציפורני הנאצים. הביוגרפיה האישית שלה היא עדות חיה להיסטוריה של עם ישראל במאה הקודמת.
הספר תולדות משפחה מספר למעשה את תולדותיהן של שתי משפחות שההסטוריה הפרטית שלהן שזורה בתולדות המדינה: משפחתו של יצחק זימן, שאביו יוסף-מרדכי עלה מליטא בראשית שנות העשרים של המאה הקודמת ורכש את אדמות שומרה, היא שכונת נחלת יצחק בתל אביב.
זימן למד בגמנסיה הרצליה, אחר כך באוניברסיטת ביירות, התגייס לצבא הבריטי והתנדב לבריגדה. עם קום המדינה התגייס לצה"ל שירת בחיל התותחנים, הגיע לדרגת סגן אלוף ומפקד בה"ד של החיל.
שמחה-סימה נולדה וגדלה בירושלים המנדטורית, דור שמונה עשרה בארץ מצד אביה משה מיוחס, נצר למגורשי ספרד. שמחה, בחורה נמרצת ופטריוטית, התקבלה לאצ"ל בטקס השבעה שנערך ב"מעמד" מיוחד, ונשלחה מטעם ראש הארגון מנחם בגין להגן על המושבה "משמר הירדן" שנפלה במלחמת השחרור בידי הסורים. שמחה נפלה בשבי יחד עם קומץ לוחמים ולוחמות שנותרו בחיים. הם הוחזרו אחרי שלושה עשר חודשים במסגרת הסכמי שביתת הנשק... שמחה ויצחק נפגשו במסיבה שארגן בנק הפועלים לפני חמישים ואחת שנה מאז לא נפרדו..
תמסור לגניה ולירחמיאל שישתדלו להמשיך לחיות "זאת הייתה הצוואה" שנמסרה לגניה (זהבה) באמצעות קרוב משפחה שהיה האחרון לראות את אמה. נאמנה לצוואה נאבקה גניה לשרוד את התופת וגם הצליחה להגן על אחיה ירחמיאל. בספרה מגוללת גניה את סיפור החיים שלה ושל בני משפחתה בעיירה שידלוביץ בפולין שבה נולדה ב-2.2.1922 ומתארת את האווירה הפוליטית ערב פרוץ המלחמה ואת הסבל והייסורים שהיו מנת חלקם עד אשר הצליחו להשתחרר מהמחנות ולעלות לארץ. אלא שגם עם סיום המלחמה לא תמו המאבקים והייסורים. הם עלו באניית אקסודוס ונאבקו לפתוח דף חדש להקים משפחה במדינה שרק נולדה.
סיפור חיים זה נועד למען הדורות הבאים ולהנצחת בני המשפחה שנספו בשואה
אורי שי נולד בבודפשט. לאחר שהשתלטו הנאצים על הונגריה, נקרא אורי לשרת בעבודות כפייה לטובת הכובש הגרמני. בזכות שרשרת של ניסים שרד אורי את המלחמה, עלה לארץ והתיישב בנתניה.
חנקה (לבית ריבנר) נולדה בפולין למשפחה אמידה. מלחמת העולם השנייה קטעה ילדות מאושרת. חנקה ואחיותיה נשלחות למחנות כפייה. הן שורדות בזכות תמיכה הדדית ועזרה זו לזו ומגיעות לנתניה. אורי וחנקה נפגשים בקולנוע. הם מתחתנים ומקימים משפחה. סיפור על שואה ותקומה
רחל רותם נולדה ביולי 1929, בזגרב שביוגוסלביה. התמזל מזלה והיא הצליחה לעזוב את יוגוסלביה יחד עם קבוצת ילדים, שהוברחו מגיא ההריגה, והגיעו בשלום לארץ ישראל. זה היה בפברואר 1943, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. רחל נקלטה בקיבוץ שער-העמקים, שם הכירה את משה, גם הוא שרד את השואה. ב-1948, במקביל להקמת המדינה, הקימו רחל ומשה משפחה.
זה סיפור על נס גדול שאירע. רחל, היחידה מכל בני משפחתה שניצלה מהתופת, הכתה שורשים עמוקים בארץ ישראל.
אברהם פלדמן נולד ב- 1927 בפולין. במלחמת העולם השנייה ברח עם בני משפחתו לרוסיה ומשם לגרוזיה. ב- 1948 עלה לארץ, גויס לצה"ל והשתתף במלחמת העצמאות. זה סיפורו של פליט שהגיע לארץ בדרך-לא-דרך וחסר כול. בעשר אצבעות הוא בנה את עצמו ובמקביל השתתף בהקמת המדינה.
נהר התקווה
זהו אחד מאותם סיפורי חיים על שואה ותקומה. בתום מלחמת העולם השנייה הגיע נתנאל דורון כילד לארץ, לאחר שצעירה נוצרייה אימצה אותו והצילה את חייו. נתנאל מנסה להתערות כאן. הוא מסיים לימודי חקלאות באוניברסיטה ונשלח מטעם משרד החוץ כיועץ חקלאי למלאווי. הצלחתו באותה מדינה שכוחת-אל באפריקה הביאה אותו לעבוד באו"ם. במשך שלושים שנה הסתובב ברחבי הגלובוס לסייע לאוכלוסייה נחשלת, וכך מניצול שואה הפך ד"ר נתנאל דורון לנציג האו"ם בארצות מתפתחות ופעל ללא ליאות להציל את התושבים מעוני, מבערות ממגפות
